הכל אפשרי – ספרו של אבי גבאי לאנשים חושבים

השר הטרי אבי גבאי בריאיון עם אילנה דיין ב”עובדה”. השר היחיד שהצביע בממשלה נגד החלטה על מתווה גז מושחת שמייטיב עם טייקונים ולא דואג לציבור וליוקר המחיה. גבאי הפסיק את חופשתו ובא להצביע נגד. ראש מפלגתו דאז- כחלון, נמנע. טוב… יש לו חבר טייקון קובי מיימון.  ח”כ לפיד נעדר מההצבעה בכנסת לאישור החלטת הממשלה. טוב.. גם לו יש חברים טייקונים ובמיוחד- לא להרגיז את ידידו ביבי, ראש הממשלה.

בינואר 2019 אבי גבאי משיק את ספרו האוטוביוגרפי “הכל אפשרי”

שני פרקים מספר זה הינם מסמך מרתק על מנהיגים ופוליטיקאים בכירים שקובעים את גורלנו. על התנהלותם ועל המצפן שמנחה אותם. כותב פרקים אלו- אבי גבאי, שימש כשר להגנת הסביבה בממשלת נתניהו המושחתת וראה את הדברים מקרוב, מבפנים.

בימינו הרייטינג נקבע באופן מהיר ושטחי ולגבאי קשה להתמודד עם יפי בלורית ותואר ואשפי נאומים. מבחן אובייקטיבי של עשייה, אישיות, נחישות, יושרה, אחריות לאומית, דאגה לאזרח, ניסיון מקצועי, יכולת ניהול מו”מ ועוד- את כל זה קשה להעביר בדקות קצרות על המסך. אבל זהו המבחן האמיתי שאותו צריכים לעבור מנהיגים. 

הספר נותן הזדמנות להציץ לעולמו הפנימי של גבאי, אישית לא מוכרת לחלק רב בציבור: לאישיותו, צורת חשיבתו, התנהלותו הבין אישית, נחישותו, דבקותו בעקרונות, עמדותיו – המצפן המוסרי שלו.

הקליקו- “הכל אפשרי”.  לאזרחים מודאגים. לאזרחים חושבים. קראו ושתפו.

הצצה נוספת לעולמו של גבאי- דברים נוספים שאמר בהקשרים שונים:

הצטרפות לפוליטיקה: “את ההחלטה המחייבת [להצטרף לפוליטיקה] קיבלתי בעיצומה של מלחמת צוק איתן, כשראיתי איך ממשלת ישראל לא מנהלת מלחמה אלא מנהלת את יחסי הציבור של הממשלה בזמן שאזרחי המדינה תחת ירי טילים ובזמן שהחיילים שלנו נהרגים בנגמ”שים לא ממוגנים. יכולתי להמשיך ולהרוויח שכר של מיליונים אבל החלטתי שטוב יותר יהיה לילדיי, אם אשאיר אחריי מדינה טובה יותר על פני רכוש נוסף שהם יקבלו בירושה. בחרתי בציבור.”

התפטרות מהממשלה: “בדיוק שנה לאחר מכן, קיץ 2015 נלחמתי כשר בממשלה במתווה הגז המושחת. זה שמונע מאיתנו להפחית את חשבונות החשמל ב-20%. נלחמתי ושילמתי על כך מחיר כבד במפלגה שהייתי בין מייסדיה. שנה לאחר מכן, בקיץ 2016, עמדתי נדהם, כמו מרבית אזרחי המדינה כאשר נתניהו פיטר את בוגי יעלון והחליף אותו באיווט ליברמן. אני זוכר היטב את אותם ימים, את השיח ברחוב. אנשים אמרו לי שהם לא יכולים לנשום מעוצמת הציניות וההפקרות של נתניהו. מצאתי את עצמי שוב נדרש לקבל החלטה אישית גדולה והתפטרתי מהממשלה. שוב, בחרתי בציבור. וברחוב אמרו לי שהחזרתי את התקווה שהפוליטיקה לא חייבת להיות צינית.”

איך אפשר להביא שינוי? “עד היום אמא שלי לא מבינה מדוע החלפתי כבוד ושררה, בחוגי בית ברחבי הארץ. אבל אני יכול להמשיך ולהסתכל בעיני הציבור ובעיני ילדיי ולאמר – הפוליטיקה לא שינתה אותי. הימים הם טרום ימי חקירות ראש הממשלה אבל את שלטון נתניהו ראיתי מקרוב. בעיקר את חוסר האיכפתיות – את האדישות לחיי האזרחים, ליוקר המחיה, למערכת הבריאות שלנו, לצעירים שאיבדו תקווה, לאזרחים הוותיקים שחוסכים בתרופות כי אין להם. שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות בכדי להביא לשינוי? איך מחליפים את הממשלה הזאת, בממשלה שתעסוק באזרחים – תשמור על הבטחון, הדמוקרטיה ותעצור את השחיתות שהפכה ללגיטימית.”

בחרתי בציבור: “הציעו לי הרבה מאד הצעות. להצטרף למפלגות של איש אחד או להקים בעצמי מפלגה של איש אחד. ממש, קלי קלות. בלי הרבה מאמץ. שוב, בחרתי בדרך הקשה והמורכבת. זאת שיש לה סיכויי הצלחה של אריאלה ממפעל הפיס. הבנתי ששינוי גדול אפשר לעשות רק ממפלגה עם מסורת של שלטון – רק ממפלגת העבודה.”

למה מפלגת העבודה: “מפלגה שהדרך שלה משלבת את בטחון המדינה כערך עליון לצד חתירה לשלום עם שכנינו וניהול כלכלה צודקת. כזאת שמשרתת את כלל האזרחים. מפלגה ותיקה שלמרות שאוהבים לבקר אותה קיבלה אותי בזרועות פתוחות וחצי שנה לאחר מכן חבריה בחרו בי להוביל אותה. ושלא ייקל הדבר בעיניכם – 52,000 חברים וחברות מכל רחבי הארץ – מערים ומושבים וקיבוצים. בהם חברים וותיקים רבים בחרו באדם חדש.”